20.png

הסיפור מלווה אותי כל הזמן, אני חולמת שלתינוקת שנולדה קוראים תמר, אין לי הסבר מדוע... ממשיכה בחיים...

אני אמא לשלושה ילדים מדהימים את כולם ילדתי בבית חולים מאיר בכפר סבא בלידות טבעיות מהירות. ליוויתי את גיסתי ואחי בלידת בנם הראשון ואת האחיינית בלידה שלה.

שבועיים לפני ה"תקרית" במחלף, נפטרה דודה שלי ממחלת הסרטן, הייתי עם ילדיה ובעלה בנשימתה האחרונה...

מישהו הזמין אותי להיות בחודש אפריל 2007 ברגעים גדולים ומשמעותיים בקיום שלנו- הנשימה האחרונה והנשימה הראשונה... ואני בסדנת נשימות...

 

שמונה חודשים עברו, אני לומדת בקורס דולות ומספרת חלק מהסיפור על הערב הקסום ההוא באפריל במחלף, מדריכת הקורס מכירה את הסיפור הזה, היא שמעה אותו חצי שנה קודם מהיולדת...

ערב שישי, אנחנו מדברים בטלפון בפעם הראשונה, היא שולחת אותי לקרוא את סיפור הלידה שלה, אני קוראת על תמר, מי זו תמר, היא אמרה לי שלתינוקת קוראים אלה, אני חושבת שאני בסיפור הלא נכון, אני מבינה לאט לאט שזה הסיפור הנכון, ומתרגשת עד דמעות...

 

כפי שסופר על ידי היולדת

האשה שעצרה בצומת

28/12/2007 22:28

שמונה חודשים עברו מאותו ערב שכנראה ישנה את חיי... שבע וחצי בערב ממהרת עם חברה לסדנת נשימות אצל רישי ברמת אפעל, אני נוהגת ואנחנו לחוצות בזמן, על מחלף אלוף שדה ממש לפני הרמזור מכונית חונה על אי תנועה, הרמזור לפנינו אדום דבר שמחייב אותנו להאט את הנסיעה, במכונית על האי תנועה נראית דמות חצי עירומה שגבר עומד לידה.. מוזר, מוזר מאוד, שבע וחצי בערב על גשר אלוף שדה, קצת מפחיד...

בהחלטה של רגע אני מחליטה לעצור את המכונית ועולה על האי תנועה, בתור פחדנית גדולה אני שולחת את חברתי לראות מה קורה ואם צריך שם עזרה, ועוד מדבדחת שבטח אישה יולדת בדרך לתל השומר... נשארת על ההגה ומסתכלת במראה, אחרי שניה היא חוזרת בריצה ואומרת לי "היא יולדת, היא יולדת". מבלי לחשוב, אני אומרת לה שתשמור על האוטו ורצה אליהם...

 

י' כפי שלמדתי היום, לחוץ מאוד ועסוק בלהקשיב להוראות שניתנות לו בטלפון, אני שואלת אותו אם הם צריכים עזרה, הוא כועס לרגע כי אני מפריעה לו לשמוע את ההנחיות, אני רואה שהתינוק בהכתרה, יש לי תפיסה מהירה, הבנתי אסור לי להפריע, רצה מיד לצד השני של המכונית פותחת את הדלת וניתקלת בכיסא של תינוק שתקוע במושב, בחצי הנותר, תקועה עם הראש בחלון האחורי היולדת... כל כך יפה היא נראתה, כל כך בטוחה במה שהיא עושה, וכאילו כך היא רצתה שתהיה הלידה שלה... אני מלטפת את שערה ואומרת לה כמה היא מדהימה, היא באמת מדהימה, הנה מגיע ציר ואני מעסה לה את האגן, הכל קורה מהר, עוד שתי לחיצות ויוצאת לאויר העולם תינוקת קטנה, נקייה, חלקה וכל כך יפה... בטלפון מסבירים לי' איך להעביר את התינוקת לבטן של היולדת, הם פועלים כצוות למופת... מעיל קטן בצבע בורדו שהיה באוטו הוא הדבר הראשון שאני מוצאת כדי לכסות את התינוקת הקטנה הזאת, שניה כולם נושמים ונררגעים מתפעלים מהרגע, והם צריכים לטוס לבית החולים... אני חוזרת לאוטו שלי וי' רץ אחרי ומבקש משהו לנקות את הידים... ניגב... ונסעו... שניה אחרי שהם נעלמו ברמזור, אמבולנס מגיע לצד השני של הכביש... אני צועקת לו שהם ילדו ונסעו לתל השומר... נכנסת לאוטו כולי רועדת... מסתבר שעברו אולי 10 דקות מהרגע שעצרנו... אנחנו מגיעות בזמן לסדנא.. כולם מאוד נרגשים מהסיפור...

למחרת , אני מחליטה לשלוח משהו קטן לזוג המדהים הזה שנתן לי מתנה כל כך גדולה, אני מתקשרת לתל השומר מספרת את הסיפור, מנסה לאתר אותם, מפעילה קשרים בערוץ 10, וכשכל הפרטים בידיי שולחת פרחים, שוקולד ומכתב קטן, השליח כועס שאין יולדת כזאת בבית החולים ומסתבר שהיא השתחררה לפני שעה הביתה. הם לא מסכימים לתת לי את הטלפון או הכתובת שלה. צודקים.

ב-144 אני משיגה 4 טלפונים של נשים עם השם הזה, אני מנסה להתקשר לכולם- אף אחת לא ילדה במחלף אלוף שדה- "מוזר באמת!". אחרי יומיים של חיפושים, אני מחליטה לעזוב, כנראה שכך צריך להיות...